הצפנה מקצה לקצה אינה מחייבת יישום מסרים להימנע מאחסון מרכזי. שרת יכול לאחסן הודעות מוצפנות לצורך סנכרון בלי להחזיק בסודות הדרושים לקריאת התוכן שלהן.
החלק המורכב במסרים בכמה מכשירים הוא ההחלטה אילו מכשירים מורשים, אילו מפתחות הם מקבלים והאם הם יכולים לגשת להיסטוריה ישנה יותר. ההחלטות האלה חשובות יותר מהשאלה אם המערכת משתמשת במסד נתונים.
ארבע פעולות נפרדות שמכונות לעיתים קרובות ״סנכרון״
| פעולה | מה עליה להשיג |
|---|---|
| מסירת הודעות חדשות | להעביר תוכן מוגן למכשירים שמורשים כעת |
| קישור מכשיר חדש | לוודא שבעל החשבון מאשר את נקודת הקצה החדשה |
| העברת היסטוריה | לתת למכשיר החדש גישה לתוכן נבחר מהעבר ולחומר הדרוש לפענוחו |
| שחזור זהות | לשחזר או להחליף מפתחות זהות, בלי לשחזר בהכרח את היסטוריית ההודעות |
מוצר יכול לתמוך בפעולה אחת בלי לתמוך בכל הארבע. כניסה מוצלחת לחשבון אינה מוכיחה שאפשר לשחזר את היסטוריית השיחות הישנה.
כיצד מסירה מוצפנת יכולה לתמוך בכמה מכשירים
גישה אחת מנהלת הפעלות נפרדות לכל מכשיר. מפרט Sesame של Signal מתאר ניהול הפעלות בסביבה אסינכרונית מרובת מכשירים, לרבות הוספה והסרה של מכשירים והגעת הודעות שלא לפי הסדר.
זוהי דוגמה מתועדת לתכנון, לא דרישה אוניברסלית. מערכות אחרות עשויות להצפין את התוכן פעם אחת ולהפיץ מפתחות תוכן מוגנים, להשתמש במנגנונים קבוצתיים או לשלב גישות. הטענה ״E2EE מחייבת עותק מלא של המטען לכל מכשיר״ גורפת מדי.
בלי קשר לתכנון שנבחר, הוספת מכשיר שמסוגל לפענח מוסיפה נקודת קצה שזקוקה להגנה. מחשב נייד מוזנח יכול לחשוף טקסט גלוי שהוא מקבל, גם אם השרת לעולם אינו רואה אותו.
לטקסט מוצפן מאוחסן עדיין יש השלכות על פרטיות ושמירת נתונים
אחסון מוצפן אינו זהה להיעדר אחסון. ספקים עשויים לשמור מידע על מסירה, רשומות מכשירים, חותמות זמן, נתוני חברות או היסטוריית הודעות מוצפנת. הפרטים משתנים ויש לציין אותם במפורש.
תיעוד האבטחה של Livara מציין שממסר השירות שומר טקסט מוצפן ונתונים תפעוליים לצורך סנכרון והתאוששות בעת התחברות מחדש. הוא מתאר ניתוב, חברות, חותמות זמן, מצב מסירה ורשומות אחרות. אין לתאר זאת כתור זמני לא מתועד שבהכרח נעלם ברגע שכל מכשיר מקבל הודעה.
לכן סודיות התוכן ושמירת מטא־נתונים דורשות שאלות נפרדות. שאלו מה נשמר, לכמה זמן ומה משתנה בעקבות מחיקת נתונים או הסרת חשבון; אל תמציאו תקופת שמירה כאשר לא אומתה תקופה כזו.
מה השחזור בגרסת v7 של Livara משחזר בפועל
Livara מתארת את v7 כגיבוי זהות מוצפן, שנאטם לפני ההעלאה באמצעות מפתח שחזור אקראי של 256 סיביות. המטען המתועד כולל חומר של מפתחות זהות, והפורמט מאמת את חבילת האלגוריתמים שלו, את עידן הזהות ואת הדור.
אותו עמוד מציין שהמנגנון משחזר זהות, לא את היסטוריית השיחות. לכן אין להציג ביטוי שחזור כהבטחה שמכשיר חדש יוכל להציג כל שיחה ישנה.
לפני החלפת מכשיר או מחיקתו, בדקו אילו אפשרויות עדכניות להעברת היסטוריה ולגיבוי אכן זמינות לכם. שמרו בסוד כל חומר שחזור. אל תשלחו ביטוי שחזור לחשבון תמיכה ואל תדביקו אותו באתר שלא אומת.
סודיות קדימה אינה מוחקת את תיבת הדואר הנכנס של מכשיר מורשה
מנגנון ratchet יכול להגביל את מה שחשיפה מאוחרת של מפתח מגלה על תעבורה מוצפנת מוקדמת יותר, כאשר הנחותיו מתקיימות וסודות שאינם נחוצים עוד נמחקים. הוא אינו יכול להסתיר טקסט גלוי שנקודת קצה כבר אחסנה או למנוע מנוזקה שנותרת פעילה לקרוא הודעות חדשות.
בדומה לכך, אבטחה לאחר פגיעה מחייבת עדכון טרי מתאים לאחר שהתוקף איבד את הגישה. אין זו הבטחה שכל טאבלט ישן הופך לבלתי מזיק בכל פעם שמונה ההודעות מתקדם.
רשימת בדיקה להחלפת מכשיר בטוחה יותר
- ערכו רשימה של המכשירים המקושרים לפני הוספת מכשיר נוסף.
- השתמשו בתהליך הקישור והאימות המתועד של היישום, ולא בקוד QR שנשלח בידי אדם זר.
- בדקו איזו היסטוריה מקבל המכשיר החדש בעזרת שיחת ניסיון לא רגישה.
- ודאו שחומר השחזור וכל גיבוי נפרד של ההיסטוריה זמינים לפני מחיקת המכשיר הישן.
- בטלו את ההרשאה של מכשירים שכבר אינם בשליטתכם ובדקו אם בני השיחה מקבלים הודעה על שינוי זהות.
- בדקו הורדות מקומיות, התראות וגיבויים של מערכת ההפעלה בכל נקודת קצה.
מודל האיומים של Livara כולל במפורש מגבלות של נקודות קצה ונמענים. המגבלות האלה רלוונטיות בכל מסך. הבטחה מועילה לתמיכה בכמה מכשירים מסבירה בנפרד את הרשאת המכשירים, הנתונים הנשמרים והיקף השחזור.
